אם הייתם שמים לב לחדשות השבוע, אולי שמעתם משהו קטן על כך שחוק מור סוף סוף נושם את נשימתו האחרונה והמרוגזת. כמובן שחוק מור הוכרז כ"מת "כבר כמה פעמים, רק כדי להחיות אותו מחדש על ידי סוג חדש של סיליקון, תהליך ייצור דיודה מחודש או התקווה הלבנה הגדולה של מחשוב קוונטי.
אז מה הופך את הזמן הזה לשונה?
מחסומי ננומטר
חוק מור שטבע לראשונה בימים הראשונים של המחשוב, חוק מור מציע כי כמות כוח המחשוב הזמינה בכל שבב נתון מוכפלת אחת ל -12 חודשים. חוק זה נותר קבוע עד לשנים האחרונות, שכן יצרנים כמו אינטל ו- AMD נאבקו נגד החומרים המשמשים להדפסת מעבדים (סיליקון), ואופי הפיזיקה עצמה.
הנושא העומד בפני יצרני השבבים טמון בעולם מכניקת הקוונטים. במשך מרבית היסטוריית המחשוב המודרנית, חוק מור היה דרך קבועה ואמינה, שגם יצרנים וגם צרכנים יוכלו לתאר עד כמה הם יכולים לצפות שהשורה הבאה של המעבדים הקרובים תבצע, בהתבסס על הטכנולוגיה של קודמיהם.
ככל שהמרווח בין כל טרנזיסטור פחות, כך תוכלו להתאים יותר לשבב יחיד, מה שמגדיל את כמות עיבוד העיבוד הזמינה. כל דור של מעבד מדורג על תהליך הייצור שלו, נמדד בננומטרים. לדוגמה, הדור החמישי של מעבדי Intel Broadwell כולל שערי לוגיקה המדורגים כ- "22nm", המייעדים את כמות השטח הזמינה בין כל טרנזיסטור בדיודה של המעבד.
דור המעבדים החדש, דור ה- Skylake החדש, משתמש בתהליך הייצור של 14 ננומטר, כאשר 10 ננומטר נקבע כדי להחליף אותו בסביבות שנת 2018. ציר זמן זה מייצג את האטת חוק מור, עד לנקודה בה הוא כבר לא עולה בקנה אחד עם ההנחיות שנקבעו במקור ל זה. במובנים מסוימים אפשר לכנות זאת "מוות" של חוק מור.
מחשוב קוונטי להצלה
נכון לעכשיו, ישנן שתי טכנולוגיות שיכולות להחזיר את המעיין לצעד של מור: מנהור קוונטי וספונטרוניקה.
מבלי לקבל טכנית מדי, מנהור קוונטי משתמש בטרנזיסטורים מנהורים שיכולים לרתום את הפרעות האלקטרונים כדי לספק אותות עקביים בגדלים קטנים, ואילו ספינטרוניקה משתמשת במיקום של אלקטרון על אטום בכדי לתפוס רגע מגנטי.
יתכן ויחלוף זמן רב עד שאחת מהטכנולוגיות הללו מוכנה לייצור מסחרי בקנה מידה מלא עם זאת, מה שאומר שעד אז, אנו עשויים לראות כי המעבדים תופסים תפנית אחרת לצריכת חשמל נמוכה על פני כוחות סוס גבוהים.
פתרונות בעלי עוצמה נמוכה
לעת עתה, חברות כמו אינטל אמרו שבמקום לתעדף את הצורך בכוח גולמי או במהירות מופרזת, המעבדים יצטרכו להתחיל בעצם להשיב כמה כוח הם משתמשים לטובת הגברת היעילות.
זהו שינוי בטכנולוגיית העיבוד שקורה כבר מספר שנים בזכות הסמארטפונים, אך כעת הלחץ לכלול מכשירים כמו אלה הנמצאים תחת מטריית האינטרנט של הדברים באותה קטגוריה משנה את הדרך בה אנו חושבים מעבדים בכללותם.
זה צופה שכאשר נתחיל ליישם טכנולוגיות נוספות המשתמשות במכניקת הקוונטים, המעבדים המיינסטרים יצטרכו להאט לזמן מה לפני שהם יוכלו להתעדכן, ככל שהתעשייה תגדל דרך שלב המעבר בין שני הדורות של טכנולוגיית הדפסת CPU.
כמובן שתמיד יהיה ביקוש למעבדים שיכולים להריץ משחקים ויישומים במחשבים שולחניים במהירות האפשרית. אבל השוק ההוא מצטמצם, ועיבוד נמוך ויעיל במיוחד בעל עוצמה נמוכה עדיין יהיה הבחירה המועדפת ככל שמכשירים ניידים יותר ו- IoT יתחילו להשתלט על השוק בכללותו.
