תיאור של האופן שבו אנטי-וירוס מגן עליך מפני איומים באינטרנט. קרדיט: פליקר
עולם נגיפי המחשב והאנטי-וירוס התפתח לא מעט במהלך השנים. בימינו נדיר מאוד שנתקל בווירוס או פריצה דיגיטלית אחרת המאיימת להרוס את המחשבים שלנו. מרבית האנטי-וירוס מסוגלים להתמודד עם בעיות אלה ללא תקלה וזה בעיקר בגלל שהם נאלצו להתפתח כדי להתמודד עם איומים גדולים יותר, כמו ערכות שורש, סוסים טרויאניים ועוד.
כמה מהאנטי-וירוסים המוקדמים והטובים ביותר שהיו היום היו מקאפי ונורטון, אם כי יש הרבה יותר מתחרים כעת בשנת 2016. אבל רק לפני כמה שנים היו שניהם תוכנות טובות להיפטר מהנגיף הנפוץ או פיסת התוכנה הנפוצה. . אמנם הם הצליחו להתמודד עם הבעיות הנפוצות הללו בסדר גמור, וירוסים ופריצות מחשב אחרות התפתחו, והצריכו תוכנות מתקדמות ומגנות יותר.
כעת, אנטי-וירוס חייב להיות מסוגל להתמודד במהירות וביעילות עם דברים כמו ערכות שורש, תוכנות ריגול, תוכנות פרסום, סוסים טרויאנים, תוכנות רנסומ ועוד ועוד. ותוכנות כמו נורטון ומקאפי התפתחו טוב מאוד לדאוג לדברים כמו אלה, אך הן כבר לא הפיתרון של היציאה לפיתוח, שכן התחרות התחזקה.
השלבים המוקדמים של תוכנת אנטי-וירוס
וירוסים ותוכנות זדוניות בשנות השמונים לא היו נפוצים במיוחד, זה בעיקר מכיוון שהאינטרנט לא ממש התפרסם עד לסביבות 1989. וגם אז, רק לאחר שנים זה התחיל להתפרסם בשימוש נרחב. כך או כך, כלי אנטי-וירוס לא היו באמת נחוצים באותה תקופה. למעשה, נורטון הושק בכלי בשנת 1985 בשם Norton Utilities. מטרתו לא באמת הייתה להגן עליך מפני התקפות זדוניות, אלא לעזור לנהל את המחשב שלך טוב יותר, בין אם זה לשחזר קבצים אבודים או לבצע אופטימיזציה של המחשב להגדלת המהירות. רק בשנת 1991 סיפק נורטון את התוכנה הראשונה שלה להסרת וירוסים.
זה לא אומר שוירוסים לא היו מקדימים לאינטרנט. למעשה, הם היו. אחד פופולרי היה ידוע בשם נגיף ה- Creeper, אשר נועד להדביק מחשב מחשב MainPame PDP-10 שפעל במערכת ההפעלה TENEX. ריי טומלינסון, האיש שהוסמך ליצירת אימיילים, יצר וירוס בשם "הקוצר" המיועד להסרת נגיף ה- Creeper. עם זאת, נגיפים היו חיים וקיימים, אך בשום מקום לא נפוצים כמו שאנו רואים אותם כיום.
נגיפים הפכו לדבר שבשגרה מאוד בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים. זה היה גם כאשר חלק מהפרקים הראשונים של תוכנת אנטי-וירוס הפכו לזמינים, כמו VirusScan של ג'ון מקאפי ו- FluShot Plus של רוס גרינברג. כאמור, עוד אחד שהופיע בשנת 1991 היה נורטון אנטי-וירוס. כל התוכניות הללו באותה תקופה היו בסיסיות ביותר, שנועדו להיפטר מוירוסים בסיסיים ובכן. חלק מהנגיפים הללו יגנבו שטח בדיסק הקשיח (עדיין עושים זאת, אך בקיבולת הרבה יותר גדולה), יגנבו זמן מעבד, גשו למידע פרטי, נתונים פגומים ועוד. וירוסים כיום עושים הרבה מאותו הדבר, אך הם לא היו קרובים בקנה מידה גדול כמו שיש לנו אותם כעת.
וירוסים לאורך השנים התרחבו וכללו תוכנות ריגול, תוכנות פרסום, סוסים טרויאניים, תוכנות כופר, וכן הלאה. מטרת הנגיפים הללו לא השתנתה מאז הקמתם בימים שקדמו לאינטרנט. המטרה היא עדיין לגנוב מידע פרטי, לגנוב זהויות, נתונים פגומים ודברים מזיקים אחרים. רק שהם הפכו מתוחכמים הרבה יותר וכתוצאה מכך, תוכנת אנטי-וירוס גם הפכה מתוחכמת הרבה יותר.
תוכנת אנטי-וירוס נאלצה להיות מתוחכמת יותר כדי להתמודד עם האיומים הללו, אך גם אז, לעתים קרובות הם לא הספיקו. שם הגיעה תוכנה מיוחדת, כמו סורקי rootkit כמו F-Secure ויישומי הסרת תוכנות ריגול כמו CounterSpy. אפילו כלי האנטי-וירוס שלנו בשנת 2016 אינם מספיקים לכמה איומים ברשת העולמית, וזו הסיבה שתוכנות ייעודיות הפכו לדבר כה גדול בתעשיית האנטי-וירוס, כגון תוכנות זדוניות (עוד על כך בהמשך).
